איזה מין אנחנו? מגדר ומיניות בראיה התייחסותית – סדרה של ערבים קליניים 2018-2019

התפרסם על-ידי יותם קדם | 0 תגובות

מעלה מפה...

תאריך/זמן
21/11/2018 - 15/05/2019
19:45 - 22:15

מקום
סטודיו 207, ליד אצטדיון בלומפילד


הרשמה לערב בודד בהרשמה מוקדמת בלבד באמצעות הלינקים:

לחצו כאן  להרשמה לחברי יאר"פ, סטודנטים-ות' מתמחים-ות וגמלאים-ות – 80 ש"ח

לחצו כאן להרשמה לאורחים/ות  –  100 ש"ח

החברים והחברות בוועד הפורום הישראלי לפסיכואנליזה ולפסיכותרפיה התייחסותית

שמחים-ות להזמין לסדרת ערבים קליניים חדשה בנושא:

איזה מין אנחנו?

מגדר ומיניות בראיה התייחסותית

חמשת הערבים הקליניים השנה מזמינים מבט קליני התייחסותי על מגוון נושאים הקשורים למגדר ומיניות.

ניתן  להירשם לסדרה כולה או לכל ערב בנפרד.

הערבים יתקיימו בסטודיו 207, ליד אצטדיון בלומפילד

רח' התחיה 14, תל אביב

בין השעות 19:45-22:15

במקום יש חניה בשפע וגם חניון עירוני

הסדרה בהנחיית מר יואב אנטמן ומר אודי חן

שעת התכנסות 19:30 שעת סיום 22:15

יוגש כיבוד קל  

הזמנה של אוכל נוסף אפשרית בתשלום

 עד לתחילת ההרצאה בשעה 20:00

 

בשאלות ניתן לפנות למארגני הערבים הקליניים:

יואב אנטמן – 0546481464

אודי חן – 0526054863

תכנית הסדרה:

21/11/18

Agency ומיניות בפסיכואנליזה

ד"ר ג'ונתן סלאבין וגב' מיקי רחמני-ירושלמי.

26/12/18

מפגש עם ביסקסואליות כהזדמנות לשינוי בפסיכואנליזה

 ד"ר אסתר רפפורט וד"ר מיה מוכמל.

13/2/19

טיפול רגיש מגדר בגברים, מיחסי אובייקט ליחסי סובייקט

מר תמיר אשמן וד"ר שרון זיו ביימן.

10/4/19

הישבו שנים יחדיו בלתי אם נועדו? אינטימיות מגדר ומיניות בשיח הטיפולי

גב' אילנה בן-חיים וגב' סנדרה הלוי.

15/5/19

פנים רבות לאהבה, אי-מונוגמיה ועצמי מרובה

גב' שילי ורדימון וד"ר עירית קליינר-פז.

 

מגדר ומיניות בראיה התייחסותית

שאלת המין והמגדר מרכזית בחשיבה הפסיכואנליטית מראשית ימיה. הצמתים המרכזיים בהתפתחות הפסיכואנליזה עוברות תמיד דרך צומת המין והמגדר. המעברים בין שפת הדחף לשפת הצורך בין שפת הרוך לשפת התשוקה, בין האדיפליות ל'פרה' או ל'פוסט' אדיפליות, בין העצמי היחיד לעצמי המרובה, בין הפסיכולוגיה של האחד לפסיכולוגיה של השניים ולאינטרסובייקטיביות מגדירים כל פעם מחדש את מהותה ומקומה של המיניות.

מקומם המרכזי של ההקשר והתפיסה החברתיים והתרבותיים בפסיכואנליזה ההתייחסותית מציב במרכז החשיבה שלה את יחס החברה והתרבות למיניות ולמגדר. איך חשיבה זו מתייחסת לתפיסות הקודמות התוך אישיות על מיניות ומגדר? בתקופה זו כאשר נבחנת מחדש השפעתן של הליברליות התרבותית והתקינות ביחס לנושאי מיניות ומגדר נראה שנוצר מתח בין החשיבה האנליטית התוך אישית ההתפתחותית על המיניות לבין ההתיחסות למיניות במבט בינאישי ובמבט מודע תרבותית. האם קבלה של מגוון מיני ורב מגדרי מאפשרים לנו לדבר על ההתפתחות המינית? על הקשרים מיניים ומגדריים של פתלוגיה,פרוורסיה?  קונפליקטים? האם התנועות התרבותיות והמאבקים החברתיים על זכויות מיניות ומגדריות סייעו להרחבת היכולת לדבר על מיניות ראשיתית והתפתחותה או אולי צמצמו את הלגיטימציה להתייחס לתכנים מיניים ומגדריים לא מודעים כחלק ממחוללי ההתפתחות המינית?

בסדרת ערבים קליניים זו אנו רוצים-ות להזמין את כולנו להיכנס למגרש המשחקים של מיניות ומגדר ללא פחד. להיפגש עם מגוון נושאים ולבדוק לאן הובילה אותנו ההתפתחות החברתית ביחס למין ומגדר ואיך היא משפיעה על ההסתכלות הפסיכואנליטית ההתייחסותית ושאינה התייחסותית בתיאוריה ובקליניקה.

ערב ראשון בסדרה: 21/11/18

"I Have Been Trying to Get Them to Respond to Me" Sexuality and Agency in Psychoanalysis

Jonathan H. Slavin, Ph.D., ABPP and Miki Rahmani-Yerushalmy, M.A

 (Languages of presentation and discussion: Hebrew and English)

Psychoanalytic theory has seen many changes in the past 100 years. But in the process, sexuality, as essential to our understanding of human motivation and conflict, seems to have gotten lost. No less than 100 years ago, therapists today still encounter sexualized transferences, defenses against them, and sexual countertransferences. Yet, across most current perspectives, nothing compels us to focus on sexuality in a way that was once absolutely essential.

All the while, psychoanalytic approaches have always been concerned with the question of personal agency (i.e., a sense of personal initiative and feeling of control over one's own mind,

 actions and motives), how agency becomes disrupted developmentally and must be restored in treatment. Indeed, traditionally, the aim of treatment was understood as enabling patients to repossess their experience of themselves as "agents" in relation to their own disowned motives, feelings, and drives ("where id was, there shall ego be").  In contemporary interpersonal, intersubjective, and relational perspectives, the issue of agency takes on even more significance.

Are these two conceptual and developmental frameworks—sexuality as a function of mind, and agency, as derived from relational experience—fundamentally incompatible? This workshop will explore the relationship of sexuality and the experience of agency in parent-child and analyst-patient relationships and examine whether sexuality may still have a central place in contemporary psychoanalytic thinking and in our understanding of how therapy work.

 

 

 

 

 

 

 

 

ד’’ר ג׳ונתן סלאבין – פסיכולוג קליני ופסיכואנליטיקאי. מורה קליני במח׳ הפסיכיאטרית בביה’’ס לרפואה של אונ׳ הרווארד. פרופסור קליני בתכנית הפוסט דוקטורט לפסיכותרפיה ופסיכואנליזה באונ׳ ניו יורק. מנהל מייסד של שרותי הייעוץ לסטודנט באונ׳ טאפטס בבוסטון (מ 1970 עד 2006 ). נשיא לשעבר של הסקציה הפסיכואנליטית (39 .Div ) בהסתדרות הפסיכולוגים האמריקאית ( APA ). מנהל מייסד של המכון הפסיכואנליטי של מסצ’וסטס.

ד’’ר סלאבין פירסם עבודות המתמקדות במרכיבים אנושיים בסיסיים ביחסים הפסיכואנליטיים הכוללים – אהבה, מיניות, תשוקה, אמיתיות, ו – Personal agency. ותפקידם של אלו בריפוי עולמו הפנימי של המטופל.

גב' מיקי רחמני – ירושלמי – פסיכולוגית קלינית, הייתה פסיכולוגית ראשית בתחנה לבריאות הנפש בדרום ירושלים. לימדה שנים רבות במחלקה להכשרת מורים באונ׳ העברית בירושלים. במשך למעלה מ – 35 שנים הנחתה סדנאות בנושאי הדרכה וכן הדריכה מטפלים בנושאים של הקשר הטיפולי ברוח הגישה ההתייחסותית.

ג’ונתן ומיקי מלמדים ביחד סדנאות על הגישה ההתיחסותית במקומות רבים בארה’’ב, וכן בישראל, ארמניה, רוסיה, סין, איטליה, מקסיקו ועוד.

SUGGESTED  READINGS:

Freud, S. (1915). Observations on transference-love. Standard Edition, 12:159-171. London: Hogarth Press.

Slavin, J. (2011). The innocence of sexuality. In L. Aron & A. Harris (Eds.), Relational Psychoanalysis, Vol. 4 : Expansion of Theory (pp. 45-67). NY: Routledge. (Originally  published in 2002, in Psychoanalytic Quarterly, 72, 51-80.).

Slavin, J. & Rahmani, M. (2016). Slow dancing: Mind, body, and sexuality in a new relational psychoanalysis. Psychoanalytic Perspectives, 13:152-167.

 

 

ערב שני בסדרה –  26/12/18

מפגש עם ביסקסואליות כהזדמנות לשינוי:

אפיסטמולוגיה ביסקסואלית בפסיכואנליזה

מרצה – ד"ר אסתר רפפורט

מתדיינת – ד"ר מיה מוכמל

ביסקסואליות היא ממושגי היסוד בחשיבה של פרויד ובהתאם לכך מאבני היסוד של התיאוריה הפסיכואנליטית הקלאסית, אך בניגוד למושגי היסוד האחרים בתיאוריה (כגון דחף, תסביך אדיפוס, היסטריה, קנאת הפין ועוד) שזכו לאורך השנים לביקורת נרחבת ולעתים חריפה, המונח "ביסקסואליות" זכה למעט תשומת לב ביקורתית. תיאורטיקנים וקלינאים רבים מאסכולות פסיכואנליטיות שונות מתייחסים עד היום למונח זה באופן בו התייחס אליו פרויד.

 בהרצאה אתאר את המשמעויות שיוחסו למושג הביסקסואליות במדעים הביולוגיים והחברתיים של המאה ה-19, מהם שאל פרויד את המושג. כמוכן, אציע התבוננות בניגודים הפנימיים בחשיבתו של פרויד על הביסקסואליות, ואסקור את ההתפתחות ההיסטורית (או נכון יותר, העדר ההתפתחות) של החשיבה על ביסקסואליות בפסיכואנליזה הפוסט פרוידיאנית. נבדוק יחד הסברים אפשריים לכך שדווקא המונח הזה עדיין קושר אותנו למודלים של חשיבה על מיניות ועל מגדר שהיו מקובלים בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.

בהמשך, אציע דרכים אפשריות לחשוב על סוביקטיביות ביסקסואלית (כלומר, חוויות סוביקטיביות של מטופלים שחווים תשוקות ביסקסואליות, מנהלים אורחות חיים ביסקסואליים ו/או מגדירים את עצמם כביסקסואלים), עפ"י מספר פרספקטיבות תיאורטיות עכשיויות. אתייחס לפרספקטיבה הלאקאנית, הויניקוטיאנית וההתייחסותית (גנט, ברומברג ועוד). כמוכן, אדבר על תגובות קאונטר-טרנספרנציאליות לנושאים ביסקסואליים, בהישען על החשיבה של יוליה קריסטבה על "בזות" ( abjection) ושל מיוריאל דימן וסטפן הרטמן על ה-"Eew factor". לבסוף אציג מקרה טיפולי המדגים את הסוגיות התיאורטיות והקליניות המוזכרות לעיל.

ד"ר אסתר רפפורט פסיכולוגית קלינית המנהלת קליניקה פרטית בתל-אביב, מתמחה בעבודה עם מטופלים המתמודדים עם נושאי הגירה וזהות תרבותית ועם מטופלים מקהילת הלהטב"ק. אסתר מרצה, כותבת ועורכת בנושאי מגדר, מיניות, פסיכולוגיה פוליטית/ביקורתית וטיפול התייחסותי מודע תרבותית. זוכת פרס כתיבה מטעם Northern California Society for Psychoanalytic Psychology  .

ספרה: ""Desiring in the Real, From Psychoanalytic Bisexuality to Bisexual Psychoanalysis יצא לאור בקרוב בהוצאת Karnac/Routledge . אסתר חברה בוועד הפורום הישראלי לפסיכואנליזה ופסיכותרפיה התייחסותית ובצוות מטפלים גיי פרנדלי, ומעורבת בפרוייקטים טיפוליים ולימודיים של פסיכואקטיב.

ד"ר מיה מוכמל – פסיכולוגית קלינית, מרצה וחוקרת באוניברסיטת גולדשמידט בלונדון, מנהלת קליניקה פרטית. בעבודתה הקלינית, משלבת בין עבודה פסיכודינמית לבין פסיכותרפיה מכוונת התמקדות (focusing). מיה היא בוגרת לימודי מגדר ומשלבת תיאוריות קוויריות, לימודי תרבות ותיאוריות ביקורתיות בהוראה ובמחקר וכן בעבודתה הקלינית. המחקר שלה כולל נושאים כגון טראומה פוליטית, היסטוריה ופוליטיקה של מונחים פסיכואנליטיים ופוליטיקה ומגדר בפסיכותרפיה. מיה היא ממיסדי קבוצת פסיכואקטיב במסגרתה הובילה פרוייקט "מאסרי ילדים", העוסק בסיוע לנערים פלסטיניים במאסר ישראלי.

 

 

ערב שלישי בסדרה  13/2/19

טיפול רגיש מגדר בגברים – מיחסי אובייקט ליחסי סובייקט

מרצה – מר תמיר אשמן

מתדיינת –  ד"ר שרון זיו ביימן

האם יש הבדל בעבודה הטיפולית בין עבודה עם גברים לעבודה עם נשים? על איזה מבנים תיאורטיים אנחנו נשענים בעבודה טיפולים עם גברים? מה הם הצרכים הייחודיים של גברים הפונים לקבלת עזרה נפשית? מה המוטיבציה של גברים להתחיל תהליך טיפולי?

במשך יותר מעשרים שנה אני עוסק בטיפול קבוצתי ופרטני בגברים במסגרת עבודתי במרכז גליקמן לטיפול ומניעת אלימות במשפחה. במהלך שנים אלו כתבתי מאמרים ואספתי ופיתחתי טכנולוגיות טיפוליות המסייעות לגברים במהלך השתחררותם מכבלי התרבות המגדרית המסורתית.

בהרצאה, אתאר מתוך נקודת מבט אישית את תהליכי ההסללה וההחפצה שאני עברתי ושאותה עוברים בנים רבים בחברה הישראלית תוך שילוב של רגעים מתוך עולם הטיפול בגברים.

בהרצאה אציג את  השפעתה של ההסללה המגדרית (סוציאליזציה)  על עיצובו הנפשי-רגשי של הגבר הפונה לקבלת טיפול. ועל חשיבות השילוב של עמדה  טיפולית סובייקטיבית- התייחסותית   עם גישה פסיכו-דידקטית.  אספק הצצה למודל ההתערבות אותו פיתחתי,  לו קראתי בשם –  'המודל האינטגרטיבי לוויסות רגשי'.

 מר תמיר אשמן – מנהל הפורום ללימודי גברים באוניברסיטת תל אביב,  מנהל אקדמי של התוכנית להנחיית מעגלי גברים (בשיתוף אורן גור), חבר סגל בתוכנית הדו שנתית למנחי קבוצות באוניברסיטת תל אביב ומרצה במסלולים לתואר ראשון ושני בבית הספר לעבודה סוציאלית. תמיר מנהל קליניקה בתל-אביב המשלבת עבודת יחסים וגוף.

ד"ר שרון זיו ביימן – פסיכולוגית קלינית, חברת סגל בביה"ס למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית תל אביב יפו, מנהלת במכללה את "מכון מפרשים למחקר והכשרה בפסיכותרפיה" ובתוכו את "עוגן" – תכנית תלת שנתית לפסיכותרפיה מבוססת אינטגרציה, מנהלת שותפה ב"קבוצת שיח –  מכון לפסיכותרפיה התייחסותית" וכיהנה בעבר כיו"ר הפורום הישראלי לפסיכואנליזה ופסיכותרפיה התייחסותית . שרון חוקרת את הטכניקה הטיפולית ויחסי הגומלין שלה עם משתני המטופל ושלבי התהליך הטיפולי בדגש על חקר ההשפעות של חשיפה עצמית של המטפל. היא מטפלת בקליניקה פרטית במבוגרים וזוגות.

ערב רביעי בסדרה 10/4/19

הישבו שנים יחדיו בלתי אם נועדו?

אינטימיות, מגדר ומיניות בשיח הטיפולי

מרצה – גב' אילנה בן-חיים

מתדיינת – גב' סנדרה הלוי

במפגש הטיפולי קיים מצד המטפל פיתוי אתי לקשר נפשי אינטימי עם המטופל אשר איננו כולל ביטוי מיני ( ויויאן שטרית וטין). עם זאת, למגדר ולמיניות של בני הזוג הטיפולי יש השפעה על התקשורת הגלויה והסמויה ביניהם.

בהרצאה זאת אתמקד בדרך שבה  עוברים "חומרי נפש" בין מטופל למטפל בשכבות רגרסיביות של הנפש עד כדי תחושת התמזגות ביניהם (שנדור פרנצי). אשתמש בהשוואה בין טיפול נפשי לתרגום שירה ואטען שבטיפול הפסיכודינמי עשוי להתרחש מעבר בין "שפת האם" של המטופל ל"שפת האם" של המטפל  באופן שתורם להבנה הפסיכואנליטית.  ככל ש"שפות האם" של המטפל והמטופל דומות יותר זו לזו כך יהיה סיכוי גבוה יותר לתחושת ההתערבבות. דמיון בין שפות האם עשוי להתגבר כאשר שניהם משתייכים לאותו מגדר.

בדוגמא הקלינית הראשונה אראה כיצד החוויה של המטופלת חודרת ומטשטשת  את תחושת גבולות הגוף של המטפלת. בדוגמא השניה אבחן את ההבדלים בין שימוש בשפה השמה דגש על צרכים ראשוניים  לעומת שפה המתייחסת למיניות הנשית ואשקף את ההשפעה של התמזגות ונפרדות בין מטפלת למטופלת על מהלך החשיבה של המטפלת.

גב' אילנה בן חיים (אדם)  פסיכולוגית קלינית וחינוכית בוגרת המסלול ללימודים מתקדמים "מצבים מנטאלים ראשוניים" בבית הספר לרפואה, תל אביב. מטפלת בגישה פסיכואנליטית בילדים, מתבגרים ומבוגרים בקליניקה פרטית ומלמדת במסגרת המסלול לפסיכותרפיה של ילדים ונוער של בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב, בבית הספר ללימודי המשך במכללת לוינסקי ובבית הספר לפסיכותרפיה "ישומים קליניים" בבת חפר. אילנה מדריכה פסיכולוגים בשרות הפסיכולוגי החינוכי, מנחה סדנאות קליניות ומרצה בכנסים (מקומיים ובינלאומיים ).
ספר שיריה " לא אני" יצא בהוצאת "עולם חדש" בשנת 2016.

גב' סנדרה הלוי – פסיכולוגית קלינית, פסיכואנליטיקאית מנחה בחברה הפסיכואנליטית הישראלית, מורה ומדריכה במסלול ההתייחסותי באוניברסיטת תל-אביב

 

ערב חמישי בסדרה 15/5/19

פנים רבות לאהבה: אי-מונוגמיה ועצמי מרובה

גב' שילי ורדימון –  שאלת המונוגמיה: ה'פיל' הנחבא בחדר היחסים.   

ד"ר עירית קליינר- פז – למה "לא תנאף"? בין בגידה לפוליאמורה.    

בעשור האחרון ניכרת צמיחה בחיפוש אחר תבניות חדשות למערכות יחסים רומנטיות ומיניות, וביניהן סוגים שונים של יחסים אי-מונוגמיים כגון פוליאמורה היררכית ונון-היררכית, יחסים פתוחים, קהילות של חיים משותפים ועוד. אחת הטענות הנפוצות בקרב מי שמקיימות פרקטיקות זוגיות אלטרנטיביות היא שריבוי של מערכות יחסים מאפשר הרחבה של המימוש העצמי ומעניק אפשרות לבטא היבטים שונים של המשתתפות בקשר.

לעומת זאת, האידיאל הפסיכואנליטי של עבודה ואהבה, כפי שמציבו פרויד,  מייצג תפיסה חד משמעית לגבי מטרותיו של הפרט ומשמעותה של בריאות נפשית בקונטקסט של יחסים. אידיאל זה כולל כמובן מאליו תפיסה מונוגמית של יחסים, לא רק בזירה הרומנטית, כי אם גם בזירות נוספות, דוגמת היחסים בין מטפלת למטופלת.

פירוק האידיאל המונוגמי פותח פתח לחקירה מחודשת של היחסים בין עצמי וזולת, אהבה, ריבוי ואף בגידה, מתוך עמדה מאתגרת ואחרת.

האם אכן ריבוי של קשרים מאפשר  להביא לידי ביטוי את שלל מצבי העצמי בתוך מערכת יחסים רבת משתתפים  ממושכת? האם ניתן להשוות את המחירים הנפשיים של מונוגמיה ופוליאמוריה? האם הדיכוטומיה מונו-פולי אכן דורשת הכרעה, או שמדובר באלטרנטיבות שוות ערך לניהול חיי האהבה?

גב' שילי ורדימון – שאלת המונוגמיה, ה'פיל' הנחבא בחדר היחסים.

חיפוש מהיר ב pep – המאגר האלקטרוני הגדול ביותר של מאמרים פסיכואנליטיים – מראה שמעבר לאיזכור חולף, אין כל כתיבה באוריינטציה פסיכואנליטית אודות אי-מונוגמיה, אף שתופעה זו, קיימת ופעילה בתרבות המערבית מאז שנות השישים. על מנת לתאר את אי-מונוגמיה ולהרהר אודות יחסים לא מונוגמיים מזווית שיש בה הבנה דינמית, אנו נדרשים ראשית להתייחס לשאלה מדוע מתקשה המחשבה הפסיכואנליטית לדון דיון בעל ערך ביחסים לא-מונוגמיים. בנוסף, מתבקשת הצעת כיווני מחשבה שישמשו מצע לפתיחת אפשרויות מחשבה בנושא.

בהרצאה זו אבקש לשרטט קו שראשיתו בחשיבתה של קארן הורני בשנת 1928 אודות המונוגמיה, וניסיונותיה דאז לפצח מדוע החשיבה הפסיכואנליטית מתקשה להפנות את מבטה הביקורתי לעבר האידיאל הרומנטי המונוגמי. הורני מעלה תהיות לגבי הנכונות שלנו לבחון את הכוחות המניעים את יחסינו באופן האינטימי ביותר, ומציעה כיווני מחשבה רדיקליים ביחס למקורות משאלותינו המונוגמיות. התחקות אחר מחשבתה של הורני והצלבתה עם חשיבתם של הוגים התיחסותיים כמיטשל ומסלר דיוויס, מאפשרת לנו לשוב אליה היום מתוך השיח ההתייחסותי ולחשוב מחדש על המשאלות המניעות אותנו ביחסים, והפחדים שבצדן, תוך הישענות על הבנה של עצמי מרובה ושל יחסים – מונוגמיים ואי-מונוגמיים כאחד – כמעמתים אותנו לנצח עם האחר והמרובה שבתוכנו ומחוצה לנו.

 גב' עירית קליינר-פז – למה "לא תנאף"? בין בגידה לפוליאמוריה, סגנונות חיים לא מונוגמיים כמקרה בוחן לעצמי מרובה.

סגנונות חיים בהם יש יותר מקשר רומנטי/מיני אחד מאפשרים לכאורה לתת ביטוי להיבטי עצמי שונים בכל אחד מהקשרים הללו. זוגות אשר מנהלים מערכות יחסים פוליאמוריות וזוגות שיש בהם קשרים מחוץ לנישואין ללא ידיעה, מגיעים  לטיפול זוגי ומאפשרים התבוננות וחקירה של הטענה הזו. בהרצאה ישולבו רעיונות תאורטיים עם תיאור מקרים מתחום הטיפול הזוגי ההתייחסותי, בכדי לדון באופן שבו בני זוג מביאים לידי ביטוי היבטי עצמי שונים ומנוגדים בתוך מערכת היחסים.   מתי קשר נוסף מהווה ביטוי של היבטי עצמי חיוניים ומאפשר גם אינטגרציה ביניהם, ומתי מדובר באנאקטמנט בעל מאפיינים הרסניים ליחיד או לזוג. השוואה בין מקרים טיפוליים של אי-מונוגמיה מוסכמת לאי-מונוגמיה לא מוסכמת (בגידה) תשמש כמצע לעיון בשאלה זו ושאלות תאורטיות וקליניות נוספות.

 גב' שילי ורדימון: עובדת סוציאלית ופסיכותרפיסטית. חברת וועד הפורום הישראלי לפסיכואנליזה ופסיכותרפיה התייחסותית ומרצה באוניברסיטת תל אביב. בעבודתה, מתמקדת בנושאים הקשורים בעבודה עם טראומה, עם הגוף ועם אספקטים שונים של מיניות ומגדר. בעלת קליניקה בתל אביב לטיפול אישי וזוגי.

 

ד"ר עירית קליינר-פז: פסיכולוגית קלינית, עוסקת בטיפול אישי וזוגי, מדריכה, מלמדת טיפול זוגי פסיכואנליטי-התייחסותי. בעבר חברת וועד הפורום הישראלי לפסיכואנליזה ופסיכותרפיה התיייחסותית.

 

אין אפשרות להגיב.